רבנים ראשיים
נקבע על ידי האסיפה הבוחרת (150 )
האספה הבוחרת את הרבנים הראשיים ואת מועצת הרבנות הראשית מכילה 150 חברים, 80 מתוכם רבנים ו-70 אנשי ציבור:
80 רבנים
30 רבני עיר מהערים הגדולות
14 רבני מועצות מקומיות מהגדולות
2 רבנים משתי המועצות האזוריות הגדולות
8 רבני ישוב מהיישובים הגדולים
רב שכונה הוותיק בכל אחת מארבעת הערים הגדולות
10 הדיינים הוותיקים ביותר
הרב הצבאי הראשי וסגנו
10 רבנים שימנו הרבנים הראשיים המכהניםֿ
70 נבחרי ציבור
25 ראשי הערים הגדולות
6 ראשי המועצות המקומיות הגדולות
4 ראשי המועצות האזוריות הגדולות
14 ראשי המועצות הדתיות של הערים הגדולות
4 ראשי המועצות הדתיות של המועצות המקומיות הגדולות
2 שרים שתבחר הממשלה
5 חברי כנסת שתבחר הכנסת או וועדה מטעמה
10 אנשי ציבור שימנה השר לשירותי דת
סעיף 14 לחוק מפרט כי חברי האסיפה הם אלו שיכולים להציע מועמדים לבחירות. על מנת להציע מועמד, הן לרב ראשי והן לחברה מועצת הרבנות, יש לאסוף חתימות של לפחות 20 מחברי האסיפה. כל חבר רשאי לחתום על הצעה אחת לרב ראשי אשכנזי ואחת לרב ראשי ספרדי, ועל חמש הצעות מכל עדה למועצת הרבנות. את ההצעות יש להגיש ליו”ר ועדת הבחירות עד שבוע מיום הבחירות. סעיף 15 מורה כי בחירת הרבנים האשכנזים והספרדים (הן הראשיים, והן למועצה) תהיה בהצבעה נפרדת אך באותו המקום ובאותו המועד.
ניתן לראות שהליך בחירת הרכב מועצת הרבנות הראשית מתבצע באמצעות הרבנים עצמם. חלקם אף מכהנים במועצת הרבנות הראשית וחלקם רבני ערים שמונו על ידם.
כמו כן, אנשי הציבור שממונים על ידי שר הדתות גם הם לא נבחרי ציבור אלא מינויים פוליטיים שהצבעתם אינה עצמאית.
הבחירות בהרכב הוועדה הנוכחית מבטלות באופן מובהק את עיקרון הפרדת הרשויות שפשוט לא קיים במוסד הרבנות.
הליך בחירה ומינוי:
רבני ערים
את רבני הערים בוחרת ועדה של 5 חברים, אלו חברי הוועדה:
1.דיין שיצא לגמלאות, שופט מכהן או שופט שיצא לגמלאות, שמינה השר לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש;
- נציג השר מקרב עובדי משרדו;
- רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;
- שני נציגי הרשות המקומית כמפורט להלן: ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי הרשות או נבחריה, וכן נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב עובדיה או נבחריה; החליט ראש הרשות המקומית לכהן כחבר בוועדה או שמינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה של הרשות המקומית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה.
(ב) היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו, ישמש יועץ משפטי לוועדת הבחירות.
(ג) במקרה של קולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.
(ד) המניין החוקי בוועדת הבחירות יהיה שלושה ובהם היושב ראש.
(ה) ועדת הבחירות תוכל לפעול גם אם פחת מספר החברים המכהנים, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.
ניתן לראות שבפועל יש השפעה גדולה יותר למשרד הדתות ופחות לנציגי הרשות המקומית, כך שבמידה ויש אי הסכמות על המינוי בין ראש העיר למשרד הדתות, יעוכב התהליך ולא ימונה רב – כמו שקרה למשל בתל אביב.
למה משתלם למנות רב מקורב?
מי שמרוויח משיטה זו הם פוליטיקאים המעוניינים למנות רב המקורב אליהם.
מינוי רב עיר טומן בחובו מנגנון שכולל בתוכו תקציבים משמעותיים ואפשרויות למינויים נוספים – בהיעדר שקיפות משווע; החל במערך כשרות שמכניס הרבה מאוד כסף, עבור במערך הנישואין, המקוואות והעירוב.
מה קיבלנו?
הרבה מאוד תפקידים ומשכורות של ״אנשי שלומנו״,
בעקבות כך, המאבק על מינוי רבני ערים יצרי מאוד, מלא אינטרסים, ‘דילים’ ובחישות.
לדברי גורם בכיר במשרד הדתות, כבר שנים שישנם גורמים שונים המציעים שיטות חלופיות לשיטה הנוכחית, אך כל שרי הדתות האחרונים, מטעמים מובנים, להם ולמקורביהם בעיקר, לא מעוניינים לקדמן.