ממשלת ישראל נכשלה בטיפול במגיפת הקורונה והובילה את מדינת ישראל לאחד מן המשברים הקשים ביותר בתולדותיה.

בחלוף חצי שנה מהתפרצות המגיפה, נפטרו בישראל מעל 1,000 אזרחים ממחלת הקורונה, ונרשמו בה מעל 130,000 חולים. נכון לספטמבר 2020, מדינת ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם במספר החולים המאומתים ביממה למיליון איש.

בנוסף, כתוצאה מהמגיפה ומהצעדים שננקטו במטרה להתמודד עימה, נקלעה ישראל לאחד המשברים הכלכליים הקשים בתולדותיה, כשמאות אלפי אזרחים נוספו למעגל מבקשי העבודה ונסגרו עשרות אלפי עסקים.

לצד כל אלו, אופן ניהולו של משבר הקורונה הביא גם למשבר אמון חריף בין הציבור לבין הממשלה ונבחרי הציבור, דבר המביא להפרות נרחבות של הנחיות הקורונה, לגל מחאה ברחבי הארץ ולשורה של קריאות מצד דמויות ציבוריות מובילות שלא לשתף פעולה עם הנחיות הממשלה, המעלות חשש לכאוס ולהחרפת המשבר.

מעל 1,000 נפטרים וכ-130,000 אלף חולים. צילום: מרים אלסטר | פלאש 90.

הכשלון בטיפול במשבר הקורונה מעלה חשש אמיתי כי מדינת ישראל כשלה גם בהיערכות לקראת המשבר לאורך השנים האחרונות. ב-23 במרץ 2020, פרסם מבקר המדינה דו”ח מיוחד אשר קבע כי  “נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות”. וכי מערכת הבריאות אינה ערוכה באופן מלא להתפרצותה של שפעת פנדמית, וזאת על אף שהחלטת הממשלה על חובת ההיערכות ניתנה כבר בשנת 2005.

על הרקע הזה אנו דורשים את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, אשר תבחן את הטיפול במשבר הקורונה, על כל היבטיו והשלכותיו, ואת ההיערכות הממשלתית למשבר בסדר גודל זה בשנים האחרונות.

 

מהי ועדת חקירה ממלכתית?

ועדת חקירה ממלכתית היא ועדה ציבורית שהוקמה על-פי החלטה של הממשלה או של הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, לשם בירור מעמיק של נושא שנמצא במרכז סדר היום הציבורי.  

הוועדה פועלת ע”פ חוק ועדות חקירה משנת  1968 ולפי תקנות ועדות חקירה משנת 1969. את יו”ר הוועדה (שופט עליון או מחוזי) ואת חברי הוועדה ממנה נשיא בית המשפט העליון.

ע”פ החוק, בוועדה מכהנים שלושה חברים. הממשלה יכולה להגדיל את מספר החברים (בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון), למספר אי זוגי גדול יותר.

מאז נחקק החוק, הוקמו בישראל 18 ועדות חקירה ממלכתיות (בין היתר בנושאים הבאים: מלחמת יום הכיפורים, אירועי סברה ושתילה, היעלמות ילדי תימן, רצח רבין, הטבח במערת המכפלה, אירועי אוקטובר 2000, תפקוד מערכת  הבריאות בישראל ועוד) – מתוכן, 14 הוקמו ע”י הממשלה ו-4 הוקמו ע”י הוועדה לביקורת המדינה.

הוועדה האחרונה הוקמה בשנת 2009 ועסקה בטיפול במפוני ההתנתקות.

(* חשוב לציין, כי ועדת וינוגרד, שעסקה במלחמת לבנון השנייה, לא הייתה ועדת חקירה ממלכתית אלא “ועדת בדיקה” שהוקמה ע”י הממשלה).

 

 

מה הכוח של ועדת חקירה? מה המשמעות של מסקנות הוועדה?

ע”פ החוק, ליו”ר ועדת החקירה יש סמכויות לזמן עדים, לחקור ולגבות עדויות (בדומה לסמכויות בית משפט בהליך אזרחי).

ועדת החקירה מפרסמת לציבור את מסקנותיה (חוץ מחלקים שחסויים מטעמים של בטחון המדינה) וע”פ נוהג, מפרסמת לרוב גם המלצות (כולל המלצות לאחריות אישית וסנקציות).

אמנם, אין לממשלה חובה חוקית לקבל את מסקנות הוועדה, אך נהוג לראות בהן המלצות מחייבות ובוודאי שיש להן כוח ציבורי משמעותי.

לציבור נמאס, עכשיו הזמן להתגייס למען ועדת חקירה. צילום: תומר ניוברדג | פלאש 90.

 

למה זה חשוב?

ועדת חקירה ממלכתית היא גוף עצמאי, בראשות שופט, הפועל ע”פ חוק. לכן, ניתן להניח כי היא תעבוד באופן עצמאי ואובייקטיבי, ללא חשש או נטייה פוליטית, ותדע להצביע על הכשלים והאחראים בצורה מקצועית ואמיתית, אשר תזכה גם לאמון הציבור.

בתוך משבר האמון העמוק שמדינת ישראל נמצאת בו, אין בראייתנו שום אפשרות להטיל את התפקיד על גוף בעל זיקה ממשלתית או מפלגתית, אלא נדרש גוף אמין ואובייקטיבי, שמסקנותיו יתקבלו ע”י רוב הציבור.

 

אנחנו עדיין בעיצומו של המשבר  – האם לא מוקדם מדי לדבר על ועדת חקירה?

משבר הקורונה צפוי ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה. גם בהיבט הבריאותי ובוודאי בהיבט הכלכלי והחברתי. את הכשלים בטיפול חייבים להתחיל לאתר עכשיו, על מנת להבין את הסיבות המקצועיות ולהתחיל בהקדם האפשרי בתהליכי תיקון, קצרי וארוכי טווח.

מעבר לזה, אחד מן ההיבטים החמורים של המצב הינו משבר האמון החריף בין הציבור לבין הנבחרים – משבר המשפיע משמעותית גם על היענות הציבור למאבק בנגיף. הקמתה של ועדה חיצונית ובלתי תלויה תסמן את נכונותה של הממשלה לפעול עבור הציבור ועשויה לסייע לתהליך השבת האמון.

הזמן לשים על השולחן את האמת הפשוטה כי הממשלה נכשלה בטיפול במשבר, להפסיק את הספינים ומאבקי הכוח הפוליטיים, ומתוך כך לצאת לתהליך תיקון. תהליך כזה צפוי לקחת זמן, אך רק כך ניתן יהיה לצאת להחזיר את האמון הציבורי, ולהתחיל לצאת מהמשבר בצורה מקצועית ואחראית.

 

האם קיים סיכוי אמיתי להשיג רוב להקמת ועדת חקירה?

ע”פ חוק, ישנן שתי דרכים להקמת ועדת חקירה ממלכתית: החלטה של הממשלה או החלטה של הוועדה לביקורת המדינה – בהמשך לדו”ח של המבקר.

במצב הפוליטי הקיים, ברור כי יהיה קשה מאד להשיג רוב בממשלה להקמת ועדה שכזו, וגם השגת רוב (שכנראה בשלב זה יצטרך להיות רוב של 2/3) בוועדה לביקורת המדינה, בה יש יתרון מספרי משמעותי לקואליציה, הינה מאתגרת מאד.

יחד עם זאת, בזמן שחומרת המשבר מחלחלת לכל חלקי הציבור והמערכת הפוליטית – אנחנו משוכנעים שקריאה ציבורית חזקה והמונית להקמת ועדת חקירה תפעיל לחץ על המערכת הפוליטית ותוכל להניע את התהליך שיביא בסופו של דבר להחלטה.

 

כמה זמן עובדת הוועדה?

החוק והתקנות לא מגבילים את הוועדה בפרק זמן מוגדר וקובעים כי סדרי הדיון והמועדים ייקבעו ע”י יו”ר הוועדה וחבריה. בעבר, היו ועדות שהשלימו את עבודתן בפרק זמן של חודשים ספורים, ואילו ועדות אחרות נמשכו גם מספר שנים.