למה להיפרד עכשיו? למה לא להשאיר את המצב הקיים?

אנחנו רוצים מדינה יהודית ודמוקרטית – בית לאומי לעם היהודי ודמוקרטיה שווה לכל אזרחיה. אנחנו רוצים את ישראל של מגילת העצמאות, ישראל שמקיימת את החזון הציוני. כאשר קולות בולטים בקואליציה קוראים לסיפוח מדיני חלקי או מלא של יהודה ושומרון, אנחנו דואגים. אנחנו יודעים שהסיפוח היגיע עם מחיר כבד שימוטט את ישראל כלכלית, חברתית ומדינית.

דרכם של הקיצונים בקואליציה מובילה אותנו לעבר ישראל שלא עליה חלמו מייסדי המדינה. אסור להתעלם מהצהרות ומעשי הקיצונים. עלינו לפעול ועכשיו.

עלינו לקרוא להנהגה לבחור בכיוון עם תקווה לישראל. הדרך לשם עוברת בהיפרדות מהפלסטינים ושמירה על האינטרסים של ישראל.

 

נקודות למחשבה:
סקרים רבים, כולל סקרים מקיפים שערכנו בתנועת דרכנו, מראים כי רוב הישראלים בעד היפרדות. אולם בשל הבולטות של הקיצונים בשיח, תומכי ההיפרדות חושבים שהם מיעוט.
כשאנחנו לא מחליטים, מישהו אחר מחליט בשבילנו. הקהילה הבינלאומית, מדינות אחרות, ידידותינו בעולם. תהליכים שלא בשליטת ישראל יגרמו לנו לאבד את יכולת ההובלה במו"מ.
המלחמה בין כוחות איסלמיסטים רדיקאליים לכוחות מתונים במזה״ת טרפה את הקלפים האסטרטגיים ויצרה הזדמנות לשותפות מבוססת אינטרס חדשה ונדירה בין הכוחות המתונים בעולם הערבי ובמערב.
מדינות ערב המתונות זקוקות יותר מתמיד לשיתוף פעולה עם ישראל בכדי להלחם באסלאם הרדיקאלי. נפתח חלון הזדמנויות לשותפות שישראל יכולה להרוויח ממנה רווחים כלכליים, ביטחוניים ודיפלומטיים מרחיקי לכת. חלון ההזדמנויות מותנה בהתקדמות במישור הישראלי-פלסטיני.
הנשיא האמריקני, טראמפ, שותף בכיר בברית האינטרסים למאבק באסלאם הקיצוני, מבין זאת. הוא פועל להובלת מהלכים שיביאו את חלון ההזדמנויות לכדי מימוש.

נוצר רגע היסטורי בו שחקנים גדולים וחזקים המעוניינים בהסדר ישראלי-פלסטיני יכולים ״להגדיל את העוגה״ למשא ומתן ולאפשר לישראל בטחונות ויתרונות. זה הזמן לנער את הייאוש ולנצל את שותפות האינטרסים של כל הצדדים, והתמיכה האזורית והבינלאומית, ולחתור להיפרדות.

אוקיי, אני בעד היפרדות. אבל איך?!

עמדתנו היא שעלינו כציבור לדרוש לשוב לשולחן המשא ומתן – המנהיגים ואנשי המקצוע צריכים לסגור את הפרטים, אולם אנחנו כציבור דורשים יוזמה וחזון אסטרטגי שכולל מספר עקרונות מרכזיים שכבר עבדו עליהם בעבר מיטב אנשי המקצוע שלנו בתחומי הביטחון, הכלכלה ועוד.

העקרונות המרכזיים שבעבר כבר הסכימו עליהם הם:

שגושי ההתיישבות יעברו לריבונות ישראלית מלאה ויבוצע פינוי של יישובים ישראלים מבודדים. הביטחון הוא תנאי בסיסי לכל הסדר מדיני. עקרון מרכזי הוא שיהודה ושומרון יהיו שטח מפורז – ללא צבא או חימוש כבד. בנוסף, ישנן תכניות מפורטות מצד אנשי מקצוע בנוגע לשמירת הביטחון עם העיקרון של ישראל היכולה להגן על עצמה בכוחות עצמה וללא תלות בכוחות אחרים. זאת בנוסף לפוטנציאל של הסדר מדיני, בניגוד לסיפוח חד צדדי, להוסיף שכבת הגנה אפקטיבית למדינת ישראל על ידי שותפות אינטרסים עם מדינות ערב המתונות שסביבנו. הסדר מדיני יבטיח אי תקיפה מכיוונן ויחזק את המלחמה שלהן בכוחות הקיצוניים שבאזור – אינטרס עליון שלהן כרגע. חישבו על החשיבות האסטרטגית שבהגדלת הגבול שלנו עם מדינות ערב המתונות, מול תכניות הסיפוח החד צדדיות שגם איתן גבולותינו צרים. נוסף על כך הוא הצעד האדיר של הכרה ערבית במדינת העם היהודי בארץ ישראל.

מבחינת פליטים, דובר על מעבר מזערי של פליטים לישראל, ומעבר חלקי של פליטים לשטח מדינה פלסטינית. לפליטים יוצעו אפשרויות נוספות ובראשן אזרוח ופיצוי כספי במדינות שבהן הם נמצאים כרגע או מעבר למדינות אחרות.

מבחינת ירושלים, היא תהה בירת ישראל על כל שכונותיה היהודיות. ירושלים תוכר רשמית על ידי מדינות העולם כבירתנו, דבר אשר לא קורה כיום, פרט להכרזת נשיא ארה״ב בסוף שנת 2017. באגן הקדוש צריך למצוא הסדר שיבטיח חופש דת ויגן על זכויות העם היהודי באתריו הקדושים.

עלינו לקרוא ולהכיר את הנושאים, ובעיקר להביא את ישראל למסלול של היפרדות מהפלסטינים במסגרת הסדר מדיני. ברגע שנדרוש זאת מהנהגת המדינה – יש לנו את מיטב אנשי המשא ומתן והמקצוע שידעו לשמור על האינטרסים שלנו.

"אין סיכוי לתהליך מדיני, הפלסטינים הם לא פרטנר"

סקרי דעת הקהל מראים שרוב הפלסטינים בעד פתרון שתי המדינות, אולם מצב זה לא נשאר קבוע ויש לשער שעם הזמן הקיצונים אצלם ימשיכו להוביל לפתרון המדינה האחת.
חווינו אכזבות מההנהגה הפלשתינית שאכן סירבה לעיסקאות בעבר. אולם ההנהגה הפלסטינית הנוכחית ביהודה ושומרון נחשבת למתונה ביותר שתהיה מול ישראל. שיתוף הפעולה הביטחוני עם הרשות מוצלח כבר שנים. גם הרשות הפלסטינית מבינה – היפרדות ותיאום ביטחוני הם אינטרס משותף. אנחנו לא חושבים שהפלסטינים יהיו אוהבי ישראל, אך לאחר הסדר מדיני והפרדות כולל נוכל לבנות יחסים טובים יותר. גדרות טובות, עושות שכנים טובים.

מה קורה כשאין פתרון מוסכם המגובה בהסדר מדיני כולל ראינו בעזה. חייב להיות פתרון בהסכמה, ובמקביל – הפעלת לחץ כבד כנגד טרור שינסה לפגוע בו. חמאס כרגע במצוקה פוליטית גם מול מקורות המימון שלו בעולם הערבי. תמיכה אזורית ובינלאומית במו״מ תפעיל לחץ על החמאס להתמתן.

נכתב רבות על למה אוסלו לא הצליח, כולל ההדרגתיות במימוש ההסכמים שהיתה שם, העדר תמונת עתיד ברורה, וההתנערות של שני הצדדים ממימוש ההסכמים בשטח. כיום, ההקשר הדיפלומטי, האסטרטגי והפוליטי שונה, המתווכים אחרים, הצדדים למדו מהטעויות שנעשו, ובעיקר – הסטטוס קוו רע ולא יציב, חייבים לבחור.

אז מה רע בסיפוח חלקי, כמו שמציע בנט?

כי אין פתרון חלקי, יש דחיית החלטות שרק מגבירה את הלחץ על התושבים בשטח ומבפועל נותנת למיעוט בעם להחליט עם גורל כולנו. ההכרעה בסוף תהיה תמיד בין מדינה אחת לשתי מדינות.


השר בנט מציע לספח את שטחי C ובשאר השטחים לתת אוטונומיה לפלסטינים. הצעה זו תייצר מעל ל-100 איי שטח. למעשה. הפתרון מאריך את הגבול שיש להגן עליו ל-1800 ק״מ. כדי להגן על גבול כזה יש לבנות מחדש אחת גדר ההפרדה לגדר חדשה, באורך פי שלושה מזו שהוקמה כבר. בנוסף, הוא מבקש לבנות מאות גשרים ומנהרות כדי לחבר את האיים הפלסטינים. העלות המשוערת היא מאות מיליארדי שקלים.
גבול כה ארוך דורש גיוס צבאי רחב, הקמת חטיבות חדשות וגיוס מילואים שוטף. מי ישרת בגדודים הללו? הדבר יכביד וידרוש הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון על חשבון שירותים חברתיים.
עם הליכה לסיפוח אנחנו מהר מאוד נהפוך להיות מדינה שהיא או לא יהודית, או לא דמוקרטית. אם נספח את יהודה ושומרון, כמו שקיצונים כאורן חזן רוצים יתווספו למדינת ישראל כ־2.7 מיליון פלסטינים (זאת מבלי להחשיב את עזה שבה חיים עוד 1.8 מיליון). ישראל תהפוך למדינה עם רוב לא יהודי. זהו חיסול של הציונות.
תוצאה אפשרית נוספת של סיפוח היא מדינה לא דמוקרטית. קיצונים כסמוטריץ' הציעו לא להעניק זכויות שוות לאוכלוסייה הפלסטינית, זאת בכדי למנוע רוב ערבי, נהפוך למדינת אפרטהייד עם סנקציות בין לאומיות. וזה, שוב, חיסולה של מדינת ישראל.
סיפוח של מיליוני פלסטינים יוביל לקריסת הכלכלה זאת בשל פערי רמת החיים בין תושבי הגדה הפלסטינים הסובלים מעוני ומתפרנסים בממוצע 5467 ₪ בחודש, לעומת 9805 ₪ בחודש לאזרחי ישראל.


עלינו לזכור כי בכל המשאים ומתנים עד כה הבטיחו את יכולתה של ישראל להגן על עצמה דרך:
* פירוז המדינה הפלסטינית * שימוש ישראלי צבאי במרחב האווירי * פרישת כוחות בין לאומיים * הגבלה על בריתות צבאיות