״הציבור יתנגד״ הוא התירוץ המקובל של ההנהגה הפוליטית מדוע העיתוי אינו בשל לקדם תהליך מדיני ישראלי-פלסטיני. עם זאת, סקרי דעת קהל מעידים כי אמירה זו אינה נכונה ויש רוב לפתרון שתי המדינות.

האדישות הציבורית ביחס לנעשה בזירה המדינית, נובעת מפסימיות באשר לאפשרות להגיע להסדר מדיני בעתיד הקרוב. דעת הקהל נתונה למניפולציות של גורמים פוליטיים קיצוניים. על כן חשוב שהרוב המתון ישמיע את קולו ויזכיר למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב: רוב הישראלים מאמינים כי הפתרון היחיד לסכסוך הוא הסדר מדיני שיביא להיפרדות מהפלסטינים.

רוב הציבור תומך בפתרון מדיני מוסכם על בסיס היפרדות לשתי מדינות, ופתרון זה זוכה לתמיכה גבוהה פי כמה מאשר כל חלופה אחרת.

בסקר ״דרכנו״ שנערך בסוף מאי 2017, בקרב מדגם מייצג של הציבור היהודי בישראל, רק 13% מהמשיבים לא הסכימו עם האמירה כי ״האינטרסים של ישראל מכתיבים היפרדות מהפלסטינים״, ורק 16% לא הסכימו כי ״זה אינטרס של ישראל לקדם פתרון מדיני לסכסוך״. הסקר מצא כי גם בקרב מצביעי ״הליכוד״ קיים רוב משמעותי התומך בהיפרדות מהפלסטינים ובהסדר מוסכם לסיום הסכסוך.

סקר שנערך בינואר 2017 על ידי מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב, מצא ש-55% מהישראלים תומכים בפתרון שתי המדינות. זוהי ירידה קלה לעומת סקר זהה שנערך ביוני 2016, בו תמכו בפתרון זה 59% מהישראלים. יש לפתרון שתי המדינות תמיכה הגדולה משמעותית מהתמיכה בפתרון של מדינה אחת (24%) או בקונפדרציה (28%). 31% בלבד הביעו תמיכה בסיפוח של שטחי יהודה ושומרון, ללא מתן זכויות אזרח שוות לפלסטינים.

אחד המרכיבים המביאים לעלייה חדה בתמיכה הציבורית בהסדר היא ״עסקת חבילה אזורית״. כלומר, הסכם שלום כולל עם כל מדינות ערב, בהתאם לעקרונות יוזמת השלום הערבית. בסקר של מכון הגל החדש מיוני 2017 נמצא כי 84% מהציבור מקבלים את 'עסקת החבילה האזורית' על כלל מרכיביה, כאשר רק 16% מהנשאלים הביעו התנגדות להצעה זו. העסקה זוכה לתמיכה רחבה גם בקרב מצביעי ימין. מתוך מי שהגדירו את עצמם כמצביעי הבית היהודי, ישראל ביתנו והליכוד, רק 24% הביעו התנגדות ל״עסקת החבילה האזורית״.