אנחנו חייבים לקדם את האינטרסים שלנו.

ישראל עומדת בצומת דרכים משמעותית. מההתבטאויות ומהמעשים של שרי הממשלה נראה כי המדינה פוסעת בנתיב המסכן את אופייה כבית לאומי יהודי ודמוקרטי. זהו נתיב של סיפוח מיליוני פלסטינים לכדי מדינה דו לאומית. יש שני תרחישים סבירים: מתן אזרחות לאותם פלסטינים תוך מאבק תמידי על משאבי וסמלי המדינה האחת; או לחילופין סיפוח ללא מתן זכויות פוליטיות אזרחיות מלאות למסופחים. במצב זה ישראל נהיית למדינה מוקצית עם תסיסה פנימית תמידית.

אולם יש אפשרות אחרת והיא נתיב של היפרדות מהפלסטינים לשתי מדינות, תוך שמירה על עקרונות הביטחון והאינטרסים שלנו.

מאז נאום בר אילן, לא התבטא ראש הממשלה באופן ברור לגבי התכנית המדינית שלו. השתיקה החלקית מעלה חשש כי מדינה שלמה ״מובלת באף״ אל עבר תכניות הסיפוח של קיצוניים כסמוטריץ׳, בנט וחוטובלי אשר קולם נשמע בכל זירה. הם מדברים וגם עושים. בעצם נוצר מצב ובו הקיצונים מובילים את כולנו לנקודת האל-חזור ואנחנו לא שולטים בגורלנו.

הקיצונים יובילו אותנו לאיבוד ההישגים הרבים אליהם הגענו ב-70 שנות קיומנו. שילמנו מחיר כבד. המאמץ והתעוזה של ישראלים רבים שחלמו והגנו על הבית לא יכול להיות לשווא. ישראלים לחמו עבור מימוש החזון הציוני ואי אפשר לתת לקיצונים לסכן אותו. 

כשאנחנו לא מחליטים, אחרים מחליטים בשבילנו. אם אנחנו לא נפעל – הקיצונים שבממשלה ימשיכו להוביל אותנו לפי חזונם. אם לא נשמיע קול ברור, אם לא נתארגן – מנהיגינו ימשיכו לחשוב שהמיעוט הקולני הוא הרוב. אבל זה לא כך ולכן חייבים לפעול עכשיו, לפני שזה יהיה מאוחר מדי.

תנועת דרכנו קוראת להיפרדות מהפלסטינים במסגרת הסדר מדיני שיוביל לשתי מדינות. הסדר שישמור על האופי של מדינת ישראל כבית לעם היהודי וכמדינה דמוקרטית. הסדר שיבטיח את הביטחון שלנו, שישמור אצלנו את הזכות והיכולת להגן על ישראל בכוחות עצמנו. 

למה דווקא עכשיו?

המזרח התיכון השתנה. העולם הערבי הסוני רוצה שותפות עם ישראל כדי לעמוד מול האיומים הגדולים שהוא ניצב מולם. תוך שנים ספורות יהיו מאה מיליון צעירים ערבים ללא מקום עבודה וללא אופק. זו חבית חומר נפץ חברתית. המדינות המתונות רואות את איראן הפונדמנטליסטית מממשת צעד אחד צעד את תכנית השליטה האזורית האסטרטגית שלה ושולחת זרועותיה לעיראק, לבנון וסוריה ואין כוח משמעותי העומד מולה. מנהיגי העולם הערבי הסוני מבינים שהם חייבים להתאחד בברית רחבה מסוג חדש. צעד ראשון נעשה בחודש מאי 2017 בפסגה הערבית יחד עם הנשיא טראמפ. 

מנהיגי האזור המתונים מבינים, וחלקם אף מביעים זאת באופן רשמי, שישראל היא מעצמה רבת יכולות והם רוצים שותפות איתה. הם רואים מדינה שבשנות קיום מועטות עשתה התקדמות בתחומי המדע, הטכנולוגיה והתרבות, מגדלור המקרין מעוצמתו לכל העולם. הם מצפים ליד מושטת ישראלית שתייצר איתם שותפות מבוססת אינטרסים מול האיומים הגדולים שמציבים השחקנים הקיצונים במזרח התיכון.

בשלו התנאים לצאת לפעולה אסטרטגית ישראלית שתמנף את האינטרסים המשותפים, ותקדם "עסקת חבילה אזורית". עסקה זו תייצר הסדרי ביטחון אזוריים, תכנית כלכלית לשיקום המזרח התיכון, נורמליזציה כלכלית בין ישראל לעולם הערבי, והיפרדות הדרגתית מהפלסטינים לשתי מדינות. פתיחת שערי המזה״ת לכלכלה, לטכנולוגיה וליזמות הישראלית עשויים להוביל להישגים חסרי תקדים בשלל תחומים למדינת ישראל. לישראל צפוי גידול אדיר בתוצר, גידול בהכנסות מתיירות ושיפור חסר תקדים במעמדה תוך החלשה משמעותית של תנועות החרם מולנו.

 

 

אולם נורמליזציה עם ישראל לא תיתכן ללא התקדמות בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
סקרי דעת קהל אחרונים מראים בבירור כי רוב הישראלים בעד היפרדות במסגרת הסדר מדיני.

אבל הישראלים לא מרגישים שרוב הישראלים מרגישים כמותם. מדוע? טקטיקת הפחדה ואיום, ממומנת ומגובה, אותה מובילים הקיצונים, מובילה לתחושה הזו. קולותיהם של הקיצונים נשמעים מעל כל במה. הם בממשלה, הם מובילים את הקואליציה. הם חונקים כל קול מתון אפשרי. כל דעה מתונה זוכה להסתה, גידוף והתקפות קשות. כאשר קולו של הרוב המתון לא נשמע, לא פלא שרבים מרגישים לבד. אבל לא כך הדברים. זה הזמן שלנו, זה הרגע הנכון, להתארגן ולהראות שהציבור בעד היפרדות. זה הזמן לתת רוח גבית לישראל המתונה שמסתכלת קדימה. לא ייתכן שאופי המדינה שלנו יוכרע על ידי מיעוט כוחני וקיצוני.

ישראל המתונה צריכה להוביל לתנאים הטובים ביותר עבורה. כל עוד הקיים ביהודה ושומרון נשאר כפי שהוא, אנחנו נמצאים בעמדת הפסד. אם ניזום, אם נוביל כעת, נוכל להגיע למשא ומתן מעמדה מועדפת. הקיצונים יודעים את זה. הם מעדיפים למסמס את ההזדמנויות, לייצר מכשולים, ולגרום לישראל לאבד תמיכה בינלאומית. הם לא רוצים שנערך עכשיו לכל אפשרות של משא ומתן או הסדר. הם רוצים סיפוח חד צדדי. לא איכפת להם שהסיפוח יוביל לבידוד מדיני של ישראל, להחלשה מבפנים ולהחלשה מבחוץ.

ההיפרדות במסגרת הסדר מדיני

ארה״ב והקהילה הבינ״ל מקבלות כי כל הסדר מדיני חייב לשמור על האינטרסים החשובים לישראל. בסבבי המשא ומתן הקודמים הוסכם כי ישראל תשמור על היכולת העצמאית שלה להגן על עצמה. בעבר הובטח לישראל ערבויות כלכליות וביטחוניות, הן ממדינות האזור והן ממדינות המערב. הנהגה ישראלית חזקה שתהיה מוכנה ליזום ולהוביל אותנו להיפרדות – יכולה לייצר מזרח תיכון בטוח יותר, בו ישראל חזקה יותר מאי פעם. דרושה לנו הנהגה שתדמיין תפיסת ביטחון חדשה.

נשיא ארה״ב טראמפ הודיע כי הוא שם את מלוא כובד משקלו ויוקרתו האישית על התקדמות לעבר הסדר מדיני. עם זאת הוא הבהיר: לא ארצות הברית או כל מדינה אחרת תכריע בנוגע למהות ההסכם – רק הישראלים והפלסטינים במסגרת משא ומתן. יותר מאי פעם הכדור בידיים שלנו – עלינו להחליט לאן פנינו מועדות.

האינטרס הישראלי הוא לקבוע גבול ברור למדינה שלנו. האינטרס הישראלי הוא לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית. האינטרס הישראלי הוא להגיע להסדר מדיני שיביא הכרה וביטחון לישראל. האינטרס הישראלי הוא להחליט לאן פנינו מועדות ולבנות תפיסת ביטחון מתאימה. האינטרס הישראלי הוא להיפרד מהפלסטינים. 

 

דרכנו קוראת להתקדמות בתהליך המשא ומתן. על המנהיגים ואנשי המקצוע המלווים אותם לסגור את הפרטים ולהוביל לעסקה הטובה ביותר לישראל. אנחנו כציבור דורשים מההנהגה יוזמה וחזון אסטרטגי שיענה על מספר עקרונות מרכזיים.